אם אינכם מצליחים לצפות במסר לחצו כאן

בכדי לא לפספס אף מהדורה, הרשמו לרשימת התפוצה כאן.

שלום לכולן/ם,

אני מקווה שהניוזלטר הזה מוצא אתכם/ן בטוב.
בעולם הכאוטי ומלא הדיסאינפורמציה, חצאי האמיתות, הסודות והשקרים שלנו, טוב להאחז בשגרה, קטנה ככל שתהיה. כבכול שבועיים ביום ה', קבלו את המהדורה החמישים (!) של "מעניין לי ת'אוזן" ובו, כרגיל, דברים שקשורים בסאונד, שקרו בארבעה עשר הימים האחרונים ושהגיעו לכותרות העמודים הראשיים, מדורי הכלכלה, החברה, הבידור, המדע, הטבע ועוד, בארץ ובעולם.
ולפני שנקפוץ פנימה, זיכרו - יותר כיף לחלוק דברים שאוהבים עם אחרות/ים! קחו שניה ושילחו את הניוזלטר הזה לחבר/ה שי/תהנה ממנו.
תודה!
נתחיל:

דברים שקרו על הבמות 

בעוד אנחנו מעבירים את חיינו מטראומה לטראומה, ברחבי העולם צוינו שבועיים של פסטיבלי מוסיקה ענקיים והופעות מכוננות שגם בהם ניכרו סימני הזמן המזרח תיכוני שלנו. הנה סקירת האירועים, מחולקת לשניים: ההתייחסויות למצב והשיאים המוסיקליים.    

התבטאויות אנטישמיות ואנטי ישראליות:

* בסוף השבוע האחרון של יוני, ממש אחרי שנשלח הניוזלטר הקודם, התקיים פסטיבל גלסטונברי, כנראה הפסטיבל החשוב בעולם: ה BBC, שהעביר את הפסטיבל בשידור חי הודיע שלא ישדר את הופעתה של השלישיה האירית ניקאפ המפורסמת בקריאותיה האנטי ישראליות והאנטישמיות אבל שידר את הופעתם של צמד הראפ בוב וילאן שקראו מעל הבמה לשחרור פלסטין, למוות לצה"ל ולהקמת מדינה מהנהר אל הים (התיעוד כאן). הקריאות עלו להם בביטול הויזות שלהם לארצות הברית ובביטול הופעתם בפסטיבל "Radar" ממנו פרשו כמה אמנים אחרים במחאה. מורה ליוגה בשם הלן וילסון שידרה את המופע המצונזר של ניקאפ בשידור חי בדף ה X שלה וזכתה לשני מליון צפיות. BBC הביעו חרטה על שידור המופע של בוב וילאן, אמרו שאין מקום לאנטישמיות בשידורי ה BBC ושינקטו צעדים נגד מקבלי ההחלטות בשידור. הנהלת הפסטיבל הביעה זעזוע, המשטרה הבריטית פתחה בחקירה וכמה אמני שוליים הביעו תמיכה בהרכבים.

בפסטיבל חשוב אחר, רוסקילד בדנמרק, להקת פונטיינס DC העלתה לבמה קבוצה פרו פלסטינית. רוג'ר ווטרס הביע תמיכה עם קבוצה אחרת, "Palestine action" שהוצאה מחוץ לחוק בבריטניה, סולידריות שעשויה להכניס אותו לכלא.

ולמוסיקה:

* הלהקה הסודית שהובטחה לבאות/י וצופת/י גלסטונברי התגלתה כלא אחרת מאשר Pulp (שנשבעה שלא תופיע בפסטיבל). הנה הם מבצעים את להיט הענק שלהם "Common people".

* אוליביה רודריגו הדהימה את הקהל במה שרבים/ות מחשיבים/ות כשיאו של האירוע בן חמשת הימים כשהעלתה לבמה את רוברט סמית' מהקיור. השניים ביצעו יחד את "Friday I'm in love" ואת "Feels like heaven". הוידאו כאן.

* BBC Music פתח ערוץ יוטיוב מופלא ובו כל השיאים ממהדורת 2025 של הפסטיבל וממהדורותיו הקודמות. פנקו את עצמכן/ם כאן.

* אוזי אוסבורן נפרד ממעריציו בהופעה אחרונה בהחלט שכולה חגיגה. ניגנו חברים מהרולינג סטונס, הרד הוט צ'ילי פפרז, ארוסמית', רייג' אגאיינסט ד'ה מאשין ועוד רבים ואחד משיאי ההופעה היה כשסטיבן טיילר מאירוסמית', מי שפרש מהופעות לפני שנתיים בגלל בעיות במיתרי הקול, נתן ביצוע מחשמל ל "Whole lotta love" של לד זפלין. עוד וידאואים מחגיגה הזו תמצאו כאן ו-אה, דיוויד דריימאן, הסולן של "דיסטרבד" ותומך נלהב במדיניות הישראלית, ספג קריאות בוז כשעלה לתת את חלקו במופע. עוד קצת אוזי בהמשך והנה ידיעה שנתקבלה אתמול (רביעי) בערב: גם לבילי אייליש יש דיעה על תכנית "העיר ההומניטרית" בעזה - היא אומרת שהיא מחרידה. לא הייתי מציין את זה אלמלא אייליש היתה מביעה אותה באינסטגרם בפני יותר מ 124 מליון העוקבים/ות שלה.

רודריגו וסמית' בגלסטונברי, WireImage

לה רוּסקה מיוזיקֶה

בעקבות אי החזרתה של רוסיה לתחרות הארוויזיון, ממנו סולקה אחרי שפלשה לאוקראינה, פוטין הכריז על שובו לחיים של ה"אינטרוויזיון" שפעל בשנות השישים והשבעים במזרח אירופה. באתר הפסטיבל, שיתקיים ב 20.9, רשומות כמשתתפות רוסיה, בלרוס, קירג'יסטן, ונצואלה, סרביה, קובה, קטאר, קזחסטן ועוד היד נטויה.

פרישוֹת ופוליטיקה ברדיו הישראלי

הרבה רגעים משמעותיים היו ברדיו הישראלי בשבועיים האחרונים

* יעל דן התבקשה לסיים קדנציה בת 27 שנים של "עושים צהריים" בגלי צה"ל; בסרטון הזה תמצאו כמה רגעי מפתח של התכנית ואת המילים בהם בחרה לסיים את התקופה. יונתן אוריך, דובר ראש הממשלה וחשוד בפרשת קטרגייט בחר להגיב, כי זה חשוב, וכמובן שבאפס ממלכתיות.

* גידי גוב נפרד מ "גידי גוב וחברים" אחרי תשע שנים ב "רדיו תל אביב". את הפרידה הוא חתם באמירה שנויה במחלוקת על הכיבוש. אלפי קטעים מתשע שנות שידור התכנית תמצאו כאן.  

* אבל הרגע המרגש מכולם היה זה שבו שורדות השבי דניאלה גלבוע וקרינה ארייב הגיעו לאולפן של הדר מרקס וסיפרו לה כמה ההאזנה ל"מדינה בדרך", לגלגל"צ ולגל"צ חיזקה אותן בשבי. תסבירו לדר' קרעי שבשביל זה חשוב שיהיה שידור ציבורי.

קרינה ארייב באולפן גלגל"צ. לב.

זוהי שקיעתה של הקטיפה

נכון לרגע כתיבת שורה זו, ל "Velvet Sundown" יש 750,000 מאזינים חודשיים בספוטיפיי. כשאני כותב את השורה הזו, יש לה כבר 751,200 (ריפרשתי). מה פשר ההייפ? הלהקה, שאפשר לסווג כלהקת מוסיקת פולק-רוק-אינדי-פסיכדלי-סבנטיזי, נוצרה ע"י מפלצת ה AI המוסיקלי Suno. למרות שלא מדובר בלהקת ה AI הראשונה ואפילו לא בלהקת ה AI המצליחה הראשונה (כתבתי על אמניות כאלה עוד ב 2018), היא הרימה גל עצום של עניין ואיתו שאלות עמוקות רבות על מקומו של האדם ביצירה ובכלל והציפה סוגיות מעולמות הכלכלה וזכויות היוצרים. דניאלה גינצבורג כתבה עליהם ב YNET יומיים לפני שכתבתי את השורות האלה, כשהיו להם 470,000 האזנות "בלבד" (עכשיו, עת הדראפט האחרון, ערב לפני שהניוזלטר הזה ישוגר אליכם/ן, יש להם מעל למליון מאזינים חודשיים).
לפני שתמשיכו הלאה, הנה שאלה להתחבט בה: האם משנה מי כתב את המוסיקה (גבר, אישה, ילד, ילדה, מכונה) או האם היא גורמת לכם/ן להרגיש? אשמח שתחלקו את מחשבותיכן/ם כאן. אפרסם את תגובותיכן/ם בניוזלטר הבא.

הייצוג הויזואלי של "The velvet sundown"

ועוד חדשות טכנולוגיה

* דניאל אק, מנכ"ל ספוטיפיי, השקיע 700,000$ בכדי להתמנות כיו"ר חברה שמייצרת כלי AI למטרות מלחמה. הרבה מוסיקאים/ות לא אהבו את זה והודיעו שימשכו את המוסיקה שלהם מהפלטפורמה, כשהגדולה שבהן היא להקת האינדי האמריקאית Deerhoof.

* נטפליקס מדברת על חבירה לספוטיפיי במטרה לייצר תכניות טלוויזיה חדשות. טקסי פרסים בלייב? הופעות חיות? זה יכול להיות גדול.

מחקרים 1: האם מוסיקת פופ יכולה לנבא מיתון כלכלי?

"מוסיקת מיתון" הוא ביטוי שנטבע בתקופת השפל הכלכלי של שלהי שנות ה 2000 ושמשמש כאחד האינדיקטורים הלא רשמיים לניבוי מיתון. מדובר בז'אנר של להיטי פופ סופר שמחים, מופקים לעילא, מהירים וממכרים שבניגוד ל Feel שלהם כוללים טקסטים שמדברים על חרדה, דיכאון, חוסר יציבות, הישרדות, כסף ועבודה ומציעים בריחה – לרקוד, לשכוח, "לחיות את הרגע" – דווקא כשהעולם קורס. בדוגמאות הבולטות: קישה, קייטי פרי וליידי גאגא. מדברים על התופעה באמצע (15:30) הפרק הזה של "Explain it to me", הפודקאסט של VOX.

"אין לי דאגה בעולם אבל יש לי המון בירה, אין לי כסף אבל אני כאן" ("Don't stop") .קייטי פרי (קווין ווינטר/גטי)

מחקרים 2: מי המעריצים/ות הכי שמחים/ות?

מנוע חיפוש הכרטיסים הענק Seatpick התחקה אחרי מליוני פוסטי רדיט של מנויים שלו ועל פיהם בנה "מדד שמחה" שמדרג את מידת האופטימיות, הדעתנות והתשוקה של המשתמשים/ות כלפי המוסיקה שהם/ן אוהבים/ות, על פי הז'אנר החביב עליהם. המחקר מצא שאוהבי R&B כותבים את הפוסטים הארוכים, מלאי התשוקה והאופטימיים ביותר - מה שהביא אותם למקום הראשון בדירוג. בהמשך הרשימה אפשר למצוא את חובבי/ות הרגאיי, הקלאסי, הג'ז, ה EDM ובהמשך האופרה, הפופ, ההיפ הופ והקאנטרי. שאר הפרטים כאן.

  מוסיקה והאמנויות האחרות

* הסרט הדוקומנטרי הישראלי "עוד נחזור לרקוד", על הטבח בפסטיבל נובה, זכה בפרס האמי עבור הסרט התיעודי הטוב ביותר. אלעד בר נוי מהתאגיד ראיין את הבמאי יריב מזור על ההצלחה המפתיעה של הסרט ועל נאום קבלת הפרס השנוי במחלוקת שלו, כאן.

* אירוע הענק המכונן "לייב אייד" מציין 40 ו CNN תעלה סדרה דוקומנטרית עליו ב 13.7. הנה הטריילר של הסדרה.

* תערוכת הענק "David Bowie is..." של מוזיאון ה V&A זכורה כמפוארת במיוחד. כעת המוזיאון (אליו בואי תרם את כל ההכנסות ממנה) הודיע על תערוכה נוספת של חפצים אישיים של אמן-העל שלא נראו מעולם בציבור, תערוכה שתחנוך מרכז חדש של המוזיאון. המפיק נייל רוג'רס ("Let's dance") הוא אחד האוצרים שלה והיא תיפתח ב 13.9. טריילר התערוכה, כאן.

בנות ההרכב "The last dinner party", גם הן באוצרות, רואות לראשונה את הג'קט של אלאדין סיין.

המלצות האזנה

בימים טרופים אלה, כשהכל גדול ומשמעותי ודרמטי, אני מוצא שטוב לחזור לסיפורים קטנים, אישיים ומרגשים. "The Moth" הוא אירוע לייב אמריקאי ותיק במסגרתו עולים מספרי סיפורים שחולקים סיפורים שנבחרו בקפידה מחייהם האישיים. כל הסיפורים כתובים ומבוצעים לעילא מה שמבטיח לחלוחית בעיניים, פעם בפרק לפחות.

בנימה אחרת, לקומיקאים דיינה קארווי ("ויינס וורלד") ודיוויד ספייד יש פודקאסט בשם "Fly on the wall". עד כה עלו פרקים עם בריאן קרנסטון, איימי פולר, קונאן אובריאן, טינה פיי, ג'ים ג'פריס, ארנולד שוורצנגר, אלק בולדווין, ווילים שאטנר, מייק מאיירס (כמובן) ועוד. וכולם כאן.  

בקצרה:

* טכנולוגיית ה AM/FM היא סופר מיושנת. הסאונד לא משהו, הקליטה לא משהו ואי אפשר לעצור, להחזיר אחורה ולשנות את מהירות הנגינה. למה היא עדיין איתנו? מסיבות רגולטוריות. על המלחמה של תחנות הרדיו המסורתיות נגד הכוונה להפוך את מקלטי הרדיו ברכבים האמריקאיים לאינטרנטיים, בכתבה הזו.

* מזל טוב ללהקת "ABBA". להיטם "Dancing queen" משנת 1976 עבר את רף מיליארד הצפיות ביוטיוב. מעניין שיותר מ 40% מהצפיות הגיעו מבני 18-34 ושהערים בהן השיר הזה לוהט במיוחד הן מקסיקו סיטי, לימה וסנטיאגו.

* ולמי שחסרה אלימות: אלמונים פתחו באש אוטומטית מרכב SUV נוסע, הרגו שניים ופצעו שישה עשר א/נשים שעמדו בתור למסיבת צאת אלבומה החדש של הראפרית Mellow Buckzz. בין ההרוגים באירוע שהתרחש בשיקגו, בן זוגה של הראפרית.

פינת העברית - "ש.." או "כש.."

טעות אולטרא נפוצה אצל הצעירים/ות ולא רק אצלם/ן.

"ש..": בתשובה לשאלה "מי" או "איזה".
דוגמא:
- "איזו שרת תחבורה?"
- "זו שלא באירוע."

"כש..": קיצור של "כאשר", בתשובה לשאלה "מתי".
דוגמא:
-"ממתי היא לא באירוע?"
-"מהרגע שהיא קמה בבוקר."

ויש גם סרטון מושקע עם חתיכים, כאן.

  קצת כיף לפני סיום

סאונד וטבע:

* כשנחילי טרמיטים מרגישים מאויימים, הם מטיחים את הראש שלהם בעץ שהם מקננים בתוכו ויוצרים רעש שמזכיר מקל גשם ושמבריח את הטורפים הפוטנציאליים שלהם. ואו.

* המחשה ויזואלית יפהפיה של דפוסי השירה של החוחית, כאן.

* פטריות שולחות פולסים חשמליים כל הזמן. אם מגבירים אותם, מחברים אותם למקלות שמכים על סינתים שמתוכנתי לנגן סאונדים ממש יפים, זה יוצא, ובכן, יפה.

* ה Mocking bird כפי שלא ראיתם מעולם (ווינק ווינק).

* ידעתן/ם שעטלפים מגרגרים כשעושים להם נעים?
* ואגב עטלפים, ליין ביוטי ברוח גלאם/גות', מאושר על ידי אוזי אוסבורן, יצא השבוע.

ועוד:

* לג'שווע ווּ יש סדרה משעשעת שבה הוא ממחיש איך נשמעים זמרים למאזינים שלא מכירים אותם. הנה אחד הטובים: אדי וודר מפרל ג'אם.

* איך היה נשמע "בילי ג'ין" לו רוברט סמית מהקיור היה שר אותו? בערך ככה.

* פאן פאקט: למה אורכם של הדיסקים הראשונים היה 74 דקות? בכדי שאפשר יהיה להכניס בדיסק אחד את הסימפוניה התשיעית של בטהובן. המקור לידיעה (שנבדקה כמובן) בפוסט הזה של רועי לטקה.

* הנה משהו שלא תשמעו ב"כאן קול המוסיקה" - הקונצרט לפינג פונג של וון שלגזוגר. אמיתי לגמרי.

* הנה הגונג הסימפוני הגדול בעולם. קוטרו כמטר ושמונים והוא נשמע מרגיע ונפלא.

* מהו כלי הנגינה האהוב על שרברבים? זה.

* והנה חליל סיאמי.

* הלמבורגיני ESAVOX. רמקול בלוטות' שנראה כמו האוטו ועולה 26,000$, כאן.

* כבלים לרמקולים, מאסיביים כמו פיית תדלוק? כאן.

* כל שוחר/ת סאונד יודע/ת כמה חשוב לשמור על נקיון הציוד. על כן כל שוחר/ת סאונד נחרד/ת מהסרטון הזה. 

אאוץ'!!!

ואצלנו במכללה

עמוס! בימי ראשון מתקיים מחזור יוני של קורס הקריינות, בימי שני, קורס מחזור יוני של קורס הרדיו והפודקאסטים ובימי שלישי קורס קריינות ספרי השמע החדש והמרגש. לפרטים נוספים אודות הקורסים ולסילבוסים המלאים שלהם, היכנסו לאתר המכללה ולכל שאלה בנוגע אליהם, הרגישו חפשי לפנות אלי. את הפלייליסטים המתארכים של עבודות הבוגרות/ים שלי תמצאו כאן (יוטיוב) וכאן (סאונדקלאוד).

מימין לשמאל: קורס קריינות ספרי השמע הראשון בישראל: גלעד, אליה, אביאל, עדי, איתי, אפרת והלל, מחזור יוני של קורס הרדיו והפודקאסטים: תהל, לימור, רועי, רחל, לי, טל וענבל ולמטה חברות/י מחזור יוני 25 של קורס הקריינות הכללי: מרב, שלומי, דוד, אולגה, דקלה ודינה (ברכה ושימי לא יכלו להגיע). שיהיה במלוא ההצלחה להן/ם ולכולנו!

זהו. כמו תמיד, אתם/ן מוזמנות/ים לעקוב אחרינו בפייסבוק, באינסטגרם ובטיקטוק.
אם יש לכן/ם משהו לומר בעקבות מה שקראתן/ם כאן או אם אתן/ם נתקלות/ים בידיעות שנראות לכן/ם מתאימות - הרגישו חפשי לחלוק כאן ואם אתן/ם רוצות/ים להמליץ על פודקאסט או תכנית/תחנת רדיו שעושה לכן/ם את זה, זה המקום.

תודה שקראתן/ם ואנא שילחו את הניוזלטר הזה למישהו/י שעשוי/ה להפיק ממנו תועלת.
שימרו על עצמכן/ם וזיכרו שתמיד עדיף להקשיב מלשמוע.

להשתמע בעוד שבועיים,
שלכם/ן,

אמיר 

שייקה פייקוב בצעירותו (תמונה משפחתית)

הניוזלטר הזה מוקדש לשייקה פייקוב ז"ל (2025-1937), עמוד תווך. מי שכתב והלחין את "ארץ" (אילנית), "אן דן דינו" (יפה ירקוני), "אותך" (אילנה אביטל), "אמא" (שולה חן), "דרך המלך" (גילי וגלית), "חייכי לי בשירים" (דודו זכאי) ועוד רבים וקרובים ללב והלחין, למילותיו של דודו ברק, את "ארץ ישראל יפה", "אחי גיבורי התהילה" ועוד ועוד. בין לבין, פייקוב חיפש הצלחה בינלאומית בארה"ב ואף בילה שנים בחיפוש אחר אוצר אבוד בצ'ילה, חיפוש שהסתבך והגיע לבתי המשפט. צליל אברהם ראיינה את דוד ברק ראיון נהדר ומומלץ ב"יום יום", כאן.

לניוזלטרים הקודמים ולהצטרפות לרשימת התפוצה הקליקו כאן